בכל הנוגע לנוחות הביתית, מעט המצאות יכולות לנצח את המזגן בשל יכולתו לעזור לנו לסבול...
בכל הנוגע לנוחות הביתית, מעט המצאות יכולות לנצח את המזגן בזכות יכולתו לעזור לנו לסבול את ימי הכלב של הקיץ. הבעיה היא שבכל הנוגע לזוללי אנרגיה, מעט המצאות יכולות לנצח את המזגן.
אבל המעבדה הלאומית לאנרגיה מתחדשת המציאה א מערכת מיזוג אוויר חדשה שצורך 50 עד 90 אחוז פחות אנרגיה מהיחידות הטובות ביותר הזמינות. מזגן האידוי המשופר בחומר היבש - DEVap - משלב ממברנות, קירור באידוי וחומרי ייבוש נוזליים באופן שמעולם לא נעשה בעבר.
מהנדס המכונות של NREL, אריק קוזובל, שהיה שותף להמצאת המערכת, אומר שהמטרה היא לחולל מהפכה בקירור תוך הסרת מיליוני טונות מטריות של פחמן מהאוויר. זה מקרר ומייבש את האוויר בצעד אחד. קירור אידוי, ניפוח אוויר על פני משטח רטוב כדי לקדם אידוי, שימש כבר זמן רב במקררי ביצות, כמו הערות סקירת טכנולוגיה. ה-DEVap לוקח את זה צעד קדימה, ומחלק את האוויר לשני זרמים המופרדים על ידי קרום פולימרי.
מים עוברים בזרם אוויר אחד, מה שהופך אותו לקריר ורטוב יותר. האוויר הקריר יותר מקרר את הממברנה, שמקררת את האוויר בצד השני, מבלי להפוך את הצד הזה לח יותר.
תהליך נוסף מייבש את האוויר, מה שהופך את המערכת ליעילה גם באזורים לחים - צעד גדול לקראת הפחתה מיזוג אוויר מבוסס קירור, שנמצא בשימוש ברוב הארץ ואחראי לכ-5 אחוזים מהמדינה צריכת אנרגיה.
ה-DEVap משתמש בחומר ייבוש נוזלי, תמיסה של ליתיום כלורי או סידן כלורי, שהוא כ-44 אחוזי מלח בנפח. רוב האנשים מכירים את חומרי היבש כחבילות קטנות של כדורים צהבהבים שמגיעים בקופסאות של נעליים או בגדים חדשים.
ב-DEVap, ממברנה נוספת מפרידה את חומר היבש משאר האוויר, ומאפשרת לאדי מים לעבור דרך הנקבוביות שלו בגודל מיקרומטר. חומר היבש שואב לחות מזרם האוויר ומשאיר אוויר יבש וחם. ואז, בערוץ שני, מים מתאדים כדי לקרר זרם אוויר שני, אשר מקרר את זרם האוויר הראשון והיבש. התוצאה היא אוויר קריר ויבש.
הרעיון של שילוב קירור באידוי עם חומרי ייבוש אינו חדש - רק שאף אחד לא הבין כיצד לעשות זאת בזול וביעילות עד כה.
התהליך משתמש בהרבה פחות אנרגיה ממזגן מסורתי, ואינו מסתמך על חומרי קירור כלשהם, המייצרים כלורופלואורופחמנים (CFCs) ו-hydrochlorofluorocarbons (HCFC). זה גם עוזר לסביבה, כי קילוגרם של CFC או HCFC במיזוג אוויר מבוסס קירור תורם להתחממות כדור הארץ כמו 2,000 פאונד של פחמן דו חמצני, אומר NREL.
[NREL, סקירת טכנולוגיה]