רודפת סערה מדברת על הסערות המסוכנות ביותר בקריירה שלה

בקריירה השנייה שלי, כעוגן מזג אוויר, עבדתי בערבה הקנדית, שהיא המקום השני הטוב ביותר לרדוף אחרי מזג אוויר קשה, לאחר סמטת טורנדו. למדתי גם לתעודה במטאורולוגיה כדי שאוכל לפרש נתוני מזג אוויר ולעשות תחזיות משלי. לא רציתי שיסתכלו עלי כעל איזו דיצה שלא יודעת על מה היא מדברת. בערך באותה תקופה הזמין אותי חבר צלם מִרדָף איתו בסמטה במשך חודש. אמרתי בטח; רציתי ללמוד כל מה שאני יכול. כל כך אהבתי שחזרתי שוב ושוב.

במהלך הסיבוב השני שלי ב-2013, זכיתי לראות את הטורנדו הגדול ביותר בהיסטוריה המתועדת-ביום האחרון ממש של עונת המרדף. חיכינו במגרש החניה המטומטם הזה של תחנת הדלק באל רינו, אוקלהומה. צ'ייסרים עושים את זה הרבה. אנחנו יושבים ומחכים, משחקים בשק ואוכלים ג'אנק פוד. התחזית קראה לזה יום בסיכון גבוה. אלה יכולים ללכת לשני הכיוונים, אבל אם תגיע סופה, אתה יודע שהיא הולכת להיות גדולה. זה התגלגל בסביבות השעה 17:30.

זה התחיל בתור א ענן קומולוס קטן באופק. ואז נשף התינוק הקטן הזה הפך לסופת רעמים של 60,000 רגל תוך אולי 20 דקות. זה רק קרה. קפצנו למכונית שלנו ודהרנו לעברה. כמה דקות אחר כך הסתכלתי מהחלון, צילמתי את הקיר האדיר הזה של מה שנראה כמו גשם. חשבנו שהטורנדו מוסתר בפנים. אבל אז ראיתי אותו מקבל צורה והרגשתי שהוא שואב רוח. אז הבנתי שהקיר הוא הטורנדו עצמו. הוא הפך לטריז - רחב ככל שהיה גבוה - בסביבות 2.6 מייל לרוחב עם רוחות של כמעט 300 מייל לשעה.

זה היה - וזהו מונח מטאורולוגי אמיתי - חומר נפץ.

גררנו את התחת כדי לצאת משם. משום מה, טלוויזיה מזג אוויר עוגן אמר לאנשים להתפנות, למרות שאתה צריך לתפוס מחסה במהלך טורנדו. מכוניות גדשו את הכבישים. כל מה שיכולנו לראות זה פנסי בלם. חששנו שנישאר תקועים. אבל תוך כמה דקות זה נגמר.

שלושה רודפי סערה מתו באותו יום, ממש במעלה הדרך מהמקום שבו נתקענו. זה מעולם לא קרה לפני כן. אז כן, תהיתי למה אני מסתכן לצאת שוב. אבל אז עונת המרדף הבאה קראה לי לחזור.

מאמר זה פורסם במקור בגיליון יולי/אוגוסט 2017 של מזג אוויר אקסטרים של מדע פופולרי.