כשרשמה סוג'אני סיירה בבתי הספר בעיר ניו יורק במהלך התמודדותה המוקדמת לקונגרס ב-2010, הפער בין המינים בכיתות מדעי המחשב זעזע אותה. "הייתי במעבדת רובוטיקה באפר איסט סייד שבה יהיו מאה בנים", אומר הפוליטיקאי ועורך הדין. "ואז אני אהיה בקווינס ותהיה ילדה אחת במרתף של כנסייה." עם מקומות עבודה תלויים יותר ויותר בידע מחשבים, סוג'אני ראה בנות מתמודדות עם חיסרון כלכלי - במיוחד מכיוון שמספר הנשים המרוויחות תואר ראשון במדעי המחשב ירד למעשה ביותר משליש מאז אמצע שנות השמונים. המפתח, היא החליטה, היה לחבר אותם עם תכנות מחשב מוקדם.
סוג'אני הפסיד במירוץ, אבל רעיון הקידוד תקוע. תוך שנתיים היא השיקה את Girls Who Code (GWC), תוכנית קיץ שממקמת תלמידות תיכון בחברות טכנולוגיה, כולל פייסבוק, טוויטר ואמזון. כיום, GWC התרחבה ל-19 חברות בארבע ערים ובאזור המפרץ, כאשר עוד מתוכננות לשנת 2015; תוכניות דומות הגיעו בעקבותיו, כולל Made with Code של Google, שהושקה ביוני. עד כה, 95 אחוז מבוגרי GWC מתכננים ללמוד מדעי המחשב בקולג', לעומת פחות מאחוז אחד מהבנות בארץ. סוג'אני מציינת כי אלו לא רק חדשות טובות לנשים, אלא גם לתעשייה. עד 2020, משרד העבודה חושב שיהיו מיליון יותר משרות במדעי המחשב מאשר מדעני מחשב שימלאו אותן. אומר סוג'אני: "זה פשוט הדבר הנכון לעשות".
20.6: אחוז הגידול במשרות המדע וההנדסה הצפוי בין 2008 ל-2018, כפול משיעור הצמיחה הכולל
מאמר זה הופיע במקור ב- גיליון ספטמבר 2014 שֶׁל מדע פופולרי.
קרא את שאר מדע פופולריתכונת החינוך של.
