תיאוריה חדשה מסבירה מדוע יונים דויות כל כך טובות בניווט חזרה לקנים שלהן - ולמה לפעמים הן לא.
יונים דוהות כבר מזמן פוצצו את מוחותינו היונקים, עם יכולתם המדהימה למצוא את דרכן הביתה, אפילו על פני מרחקים עצומים ומבלבלים. היכולת הזו לנווט אל הקנים שלהם (או הלופטים, כפי שידועים לרוב בתי הגידול שלהם) בדיוק מדהים מעולם לא הובנה באמת, אלא תיאוריה חדשה אולי זה עתה פתר את התעלומה. אם גיאולוג של המכון הגיאולוגי של ארה"ב צודק, יונים דויות משתמשות בגלי קול בתדר נמוך נובעים כמעט מכל דבר כדי למפות מנטלית את סביבותיהם ולנווט חזרה אליהם לופטים.
יכולת זו נובעת מהעובדה שציפורים יכולות לשמוע בתדרים נמוכים בהרבה ממה שבני אדם יכולים, עד ל-0.1 הרץ בערך. סוגים אלה של גלים בוקעים מכדור הארץ עצמו - מהאוקיינוסים באמת, אבל גם דרך הקרום והטופוגרפיה של כדור הארץ ואפילו באטמוספירה. הגיאולוג של USGS, ג'ון הגסטרום, שהתמודד עם תעלומת ניווט יונים לפני כמה שנים, קיבל טיפים שגלי קולות עשויים להיות אחראים ליונים יכולות ניווט מולדות כאשר הבחין שבמרוצי יונים אירופיים הציפורים נטו ללכת שולל כאשר מטוס הנוסעים הקונקורד העל-קולי שפרש כעת היה ב- סְבִיבָה. נראה היה שהבום הקולי של הקונקורד השפיע על היכולות של היונים להתמצא לעבר הלופטים הביתיים שלהן.
הרעיון הוא שיונים משתמשות בגלי אינפרסאונד בתדר נמוך אלה כדי ליצור מפות אקוסטיות של את הסביבה שלהם, וכך הם מוצאים את הבית גם כשהם משתחררים קילומטרים מהמקום שבו הם לגור. התיאוריה לא רק מסבירה כיצד יונים עושות את דרכן הביתה כמעט בכל פעם, אלא מדוע הן לפעמים הולכות לאיבוד (רוחות חזקות, על-קוליות סילונים, ותופעות שונות אחרות עלולות לשבש את גלי התת-סאונד הללו, לבלבל את הציפורים ולהעביר אותן למסלול כוזב עבור בית). אז למרות שהיא לא חד משמעית, התיאוריה החדשה הזו נראית במבט ראשון כדרך מסודרת מאוד להסביר תעלומה שמבלבלת את הביולוגים העופות במשך דורות.
NBC
