נאס"א מתכננת לתרום או להשאיל שלוש ממעבורות החלל שלה למוזיאונים ב-2010 - אבל המייסד השותף של חברת שיגור רקטות חושב שהמעבורות יכולות לעזור לשלוח בני אדם למאדים.
שתי מעבורות חלל קשורות זו לזו יתגלגלו סביב שלב ההנעה המרכזי, ויספקו כוח משיכה מלאכותי לצוות. צינור העברת צוות בסגנון אקורדיון יחבר את פתחי המנעול של שתי המעבורות.
ההצעה הצנועה, שכותרתה "מאדים על חוט", עלה השבוע באתר האינטרנט של הממציא אריק נייט. חברת התעופה שלו, UP Aerospace, שיגרה בעבר את האפר של "סקוטי" של מסע בין כוכבים, ג'יימס דוהן, והאסטרונאוט גורדון קופר לחלל ב-2007.
חלוצי מאדים יכלו להתקיים על מזון שגדל דרך גנים הידרופוניים ולהסתמך עליו מערכות תומכות חיים מתחדשות דומים לאלה בתחנת החלל, טוען נייט. הוא מודה במלכוד אחד: מתנדבים היו מתפטרים כדי להפוך לתושבי הקבע הראשונים של הכוכב האדום, תוך חסימת משימות המשך להחזרתם.
קושי פוטנציאלי נוסף זוכה פחות להתייחסות - מחקרים הראו שקרינה בחלל העמוק מהווה רמת סיכון גבוהה לכל צוות הנוסע למאדים.
למרות הרוח החלוציות והשימור של נייט, נראה שתשומת הלב של נאס"א ממוקדת במקומות אחרים בימים אלה. מנהל נאס"א מייק גריפין מתכנן לעשות זאת
רד ביום ינואר 20, והתוכניות של סוכנות החלל לחזרה של תוכנית קונסטלציה לירח עשויות לעמוד בפני שיפוץ על ידי ממשל אובמה הנכנס.גם מוזיאונים כבר התחילו צעקות עבור פיסת היסטוריה בגודל מעבורת, למרות תג המחיר הכבד של 42 מיליון דולר הנדרש להכנת הרכבים לצפייה ציבורית.
אבל גם אם הצעתו של נייט תוגש לפחי האבק של ההיסטוריה, זה לא אומר שמאדים יישאר לנצח מחוץ להישג יד. PopSci לאחרונה ביקר לבתי הגידול המדומים של מאדים של תוכנית Spaceward Bound של נאס"א. ואז יש אסטרונאוט לשעבר קולני מאוד בשם באז שאומר שכן מאדים, או חזה.