בשנים האחרונות חוקרים חיפשו דרכים יעילות יותר למתן תרופה לאורך זמן. כדי למנוע שינויים דרסטיים ברמות ההורמונים, למשל, או לוודא שאנשים לא יפסיקו לקחת תרופות מוקדם מדי, מומחים ביו-רפואיים בדקו שתלים שהונחו בניתוח או תצורות כימיות חדשות עבור התרופות בהן שְׁאֵלָה. כעת חוקרים מ-MIT יצרו אלטרנטיבה נוספת: הם פיתחו מכשיר דמוי טבעת חדש עשוי א פולימר שיכול להעביר תרופות לקיבה במהלך שבוע מבלי לסכן את המטופל, לפי מחקר שפורסם אתמול ב חומרי טבע.
למכשירים הניתנים לבליעה, שחרור מורחב לבטן שלך יש מספר איכויות שמקשות על הנדסתם. הם צריכים להיות נמתחים וגמישים כדי שניתן יהיה לקפל אותם לכדור, לבלוע אותם, ואז להתרחב בבטן ועדיין לעבוד. אם הם גדולים מדי, יש להם סיכון גדול יותר להישבר. אם הם קטנים מדי, המכשירים עלולים לסכן את המטופל לחסימת מעיים - מצב מסכן חיים הדורש מיידי ניתוח, שיכול לקרות אם ההתקן מחליק דרך הפילורוס, החור המחבר את הקיבה למעי (רק 1.5 עד 2 מילימטרים בפנים קוֹטֶר).
אבל חוקרי MIT יצרו חומר שיכול לספק את כל הדרישות הללו. עשוי מג'ל פוליאסטר לא רעיל ומתכלה ומטופל כדי להיות גמיש, המכשיר בצורת הטבעת מתפרש בקיבה דקות לאחר הבליעה לקוטר גדול יותר מהפילורוס. אבל יש לו גם איכות חשובה נוספת: המכשיר מופעל על ידי pH. הוא נשאר מוצק בתנאים החומציים של הקיבה, אך מתמוסס אם הוא מתחיל להיכנס ל-pH הנייטרלי של המעי. כאשר החוקרים בדקו את אבות הטיפוס שלהם בחזירים, המכשיר התרחב תוך 15 דקות ונשאר בקיבה שבעה ימים לפני ההמסה.
MIT מנהלת משא ומתן על הסכם עם חברת הביוטכנולוגיה Lyndra כדי להביא את המכשירים לשוק, תוך שחרור תרופות במשך שבועות או אפילו חודשים. אבל החוקרים צופים שהחומר החדש יכול להיות שימושי עבור יישומים רפואיים אחרים, כמו בריאטרי ניתוח לטיפול בהשמנת יתר או ליצירת אלקטרוניקה ניתנת לבליעה לאבחון ולמעקב אחר מצבים במערכת העיכול מסכת.