כדי להתגבר על השפעת, כל מה שצריך זה מעט חלבון מוח נוסף והרבה יותר שינה.
חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון סטייט בספוקיין ניסו למצוא דרך אחרת לטפל בשפעת מעבר לחיסונים שנתיים. ג'יימס קרוגר, פרופסור לפיזיולוגיה ב-WSU, אומר שהם היו מעוניינים לראות אם שינה יכולה לשפר את ההתאוששות ממחלה.
"סבתות, ורוב האנשים, נותנות את העצה, 'שינה תעשה לך טוב, אתה תתאושש', אבל אין הרבה מחקר מדעי", אומר קרוגר מדע פופולרי. במחקר חדש, קרוגר הצליח לגבות את העצה של סבתו. הצוות הסתכל על חלבון שנמצא רק במוח ובנוירונים בשם AcPb וחלבון עזר בשם אינטרלוקין 1 - חלבונים שקרוגר חקר במשך מספר שנים. אינטרלויקין 1 מווסת את השינה ביונקים בריאים, וקרוגר גילה שכאשר חלבון AcPb בבעל חיים חולה מקיים אינטראקציה עם האינטרלויקין 1, הוא שולח אות למערכת החיסון. אות זה אומר לגוף לישון זמן רב יותר, כך שהוא יכול להתאושש טוב יותר מהנגיף.
כדי לבדוק את התיאוריה הזו, המדענים הדביקו שתי קבוצות של עכברים בזן H1N1 של נגיף השפעת. קבוצה אחת הייתה מסוגלת לייצר את החלבון AcPb בעוד שהשנייה לא ייצרה חלבון. עכברים עם חלבון AcPb ישנו תקופות ארוכות יותר - תגובה נורמלית לירידה בשפעת. עם זאת, העכברים ללא חלבון AcPb ישנו פחות, פיתחו תסמינים גרועים יותר, ושיעור התמותה היה גבוה יותר מאשר עכברי הביקורת וגם מהקבוצה הנגועה המסוגלת לייצר את החלבון.
קרוגר אומר שהוא היה רוצה לערב וירולוגים במחקר שלו, אולי כדי ליצור תרסיס תוך-אף המשתמש בחלבון AcPb. עם זאת, יש לבצע בדיקות נוספות כדי לקבוע אם הכנסת יותר חלבון AcPb למוח באמת יכולה לעזור לגוף לישון ולהתאושש טוב יותר במהלך מחלה. אבל קרוגר מקווה שהוא בדרך הנכונה על ידי שימוש במוח כדי לטפל בווירוסים כמו שפעת. "מנקודת המבט של מחלות זיהומיות, מדוע שמחלת ריאות תושפע כל כך מחלבון מוח?" הוא אומר. "זה מציע גישות חדשות להתקרבות לשפעת."
תוצאות המחקר פורסמו ב- גיליון נובמבר 2014 שֶׁל מוח, התנהגות וחסינות.
