אז מסתבר ש כלת הנסיכה למעשה היה די מדויק מבחינה מדעית. לפחות כשזה מגיע לצלופחים.
זוכרים את החבר'ה האלה? הצלופחים הצווחים היו מתגברים ככל שהתקרבו ליעדם. למרבה המזל, הצלופחים הצווחים נשארים מין המושרש היטב בפנטזיה, אבל לעמיתיהם בעולם האמיתי, לצלופחים החשמליים יש התנהגות ציד די דומה. רק במקום לצעוק, צלופחים חשמליים משתמשים במטענים חשמליים מתגברים כדי לעקוב אחר הטרף שלהם ולהדהים אותם.
ב עיתון פורסם היום ב תקשורת טבע חוקרים הראו שצלופחים חשמליים לא רק משתמשים במטען החשמלי המפורסם שלהם כדי להמם את הטרף שלהם, הם גם משתמשים במטען כדי לאתר את ארוחת הערב שלהם.
מ מחקר קודם (נעשה על ידי אותו צוות), המדענים כבר ידעו שהדחף החשמלי של הצלופח יכול לגרום לדג להתעוות באופן לא רצוני, ולהראות לצלופח היכן הטרף שלהם מסתתר. אבל המחקר החדש הזה מראה עד כמה צלופחים חשמליים תלויים באות החשמלי הזה.
על ידי חיבור של דג מת לזרם חשמלי מבודד, החוקרים הצליחו לגרום לדג הזה להתעוות, לכאורה בתגובה לדחפים החשמליים של הצלופח. אבל כשהצלופח התקרב, הם כיבו את הזרם, ושלחו במקום מטען דרך מוט פחמן. במקום ללכת על הדג הטעים, הצלופח החליף מיד הילוך ותפס במקומו את החכה. ניסויים אחרים כללו העברת מטען דרך נקודות שונות וראייה כיצד הגיב הצלופח - הצלופח בסופו של דבר תקף את המטען. החוקרים גם גילו שכאשר לא היה זרם חשמלי, הצלופח לא פגע.
אה, ובדיוק כמו הצלופחים הצווחים, הצלופחים החשמליים נעשים אינטנסיביים יותר ככל שהם מתקרבים לטרף שלהם. זה פשוט שבמקום הצליל שמשתמשים בו צלופחים צווחים (או עטלפים בעולם האמיתי), אלו הדחפים החשמליים של הצלופח שמתגברים בצורה דרמטית.
ראה את המבחנים בפעולה כאן:
https://www.youtube.com/watch? v=56szbzCKuts//?