כדור הארץ, בעצם, מתנשף.
הטבע נושם. עצים שואפים פחמן דו חמצני ואוגרים את הפחמן בעלים והענפים שלהם. לאחר מותם, חיידקים באדמה זוללים את שאריותיהם העשירות בפחמן ונושפים פחמן דו חמצני בחזרה לאוויר, תהליך המכונה נשימה. עליית הטמפרטורות גורמת לשני התהליכים לעבור מהר יותר. אבל - בממצא חדש ובלתי צפוי - השניים לא מאיצים באותו קצב. החיידקים עובדים קשה יותר מהצמחים. כדור הארץ, בעצם, מתנשף. "קרקעות ברחבי העולם מגיבות לאקלים מתחמם, שבתורו הופך יותר פחמן לפחמן דו חמצני, שנכנס לאטמוספירה", אמר בן בונד-למברטי, א. חוקר עם Joint Global Change Research Institute, שותפות בין המעבדה הלאומית הצפון-מערבית הפסיפית של משרד האנרגיה ואוניברסיטת מרילנד. "שינויי האקלים דוחפים את הטמפרטורה שתחתיה פועלות קרקעות ומערכות אקולוגיות, עם השפעות הן צפויות - כמו פעילות מהירה יותר - והן לא בטוחות - כלומר, קהילות חיידקים וצמחים עלולות שינוי."
ההשפעה של חוסר האיזון ההולך וגובר לא רק מכניסה יותר פחמן דו חמצני לוכד חום לאוויר, אלא היא גם מדלדלת את חוזק האדמה כמקום טבעי לאחסון פחמן. "זה מאוד לא בטוח כמה זמן, ובאיזו מידה, האדמה תמשיך לתפקד כיור פחמן חזק", אמר בונד-למברטי, המחבר הראשי של ספר
מחקר חדש ביומן טֶבַע שבוחן את התופעה. "אבל זה גם די ברור ששקע הפחמן היבשתי לא יכול להימשך ללא הגבלת זמן אם האקלים ימשיך להשתנות."המדענים גילו כי הקצב שבו חיידקים שואבים פחמן דו חמצני לאטמוספירה זינק ב-1.2% בין 1990 ל- 2014, מספר שבמבט ראשון אולי נראה קטן אבל - בקנה מידה עולמי בפרק זמן קצר יחסית בהיסטוריה - הוא "מאסיבי", הם אמר. הם ביססו את מסקנותיהם על אלפי תצפיות במאות אתרים ברחבי העולם.
"זהו ממצא המבוסס על תצפיות בעולם האמיתי", אמר בונד-למברטי. "זה לא ניסוי מעבדה מבוקר קפדני... אנחנו רק צופים בכדור הארץ. אנחנו לא יכולים לתמרן את זה במעבדה". הם ריכזו את כל המדידות המדווחות של נשימת הקרקע ובחנו נתוני לוויין מאותו זמן ומקום עד לקבוע "איך פריון צמחים - שניתן למדוד מלוויין, או להסיק על סמך מדידות קרקע - משתנה, ביחס לשינויים בנשימה בקרקע", הוא אמר.
"רוב המחקרים העוסקים בשאלה זו מסתכלים על אתר בודד", אמרה ונסה ל. ביילי, מדען מחקר בכיר במעבדה הלאומית של צפון מערב פסיפיק ומחבר שותף של המאמר. "המחקר הזה שואל את השאלה בקנה מידה עולמי. אנחנו מדברים על כמות עצומה של פחמן. למיקרובים יש השפעה גדולה על העולם שקשה מאוד למדוד אותה בקנה מידה כה גדול".
באשר למה חיידקים נושפים כל כך הרבה יותר קשה, "[זה] יכול להיות יותר מיקרובים, או שזה יכול להיות שונים", אמר ביילי. אחד ההסברים לכל הנשימה הכבדה היא שעליית הטמפרטורות הקלה על חיידקים לפרק פחמן מורכב. "אז יכול להיות שחיידקים אוכלים סוגים שונים של פחמן ככל שהטמפרטורה עולה, והפחמן הזה זמין כעת יותר, או מתפרק באופן נרחב יותר", אמר ביילי. "מה שקורה הוא לא האצה מתמדת של תהליכים של המערכת האקולוגית. זה שינוי במאזן הפחמן של המערכות האקולוגיות".
עוד לאחרונה לימוד - זה של מדענים מאוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה - מצא את זה שינוי אקלים משנה אדמה בדרכים חשובות אחרות. חום ובצורת מדרבנים את התפשטותו של עשב עמיד לבצורת שצומח במהירות, שגוזל את האדמה מלחות. החוקרים - בראשות פרנסיסקה דה פריס מבית הספר למדעי כדור הארץ והסביבה של האוניברסיטה - חזו שבצורת מתמשכת עלולה לשנות את ביולוגיה של הקרקע.
ביילי אמרה שהבצורת יכולה ללחוץ על חיידקים לשנות תפקודים, מה שגורם להם "לפרק צורות של פחמן שנחשבו בעבר יציבות יחסית ומתמשכות באדמה", אמרה. "כיצד חיידקים יגיבו לבצורת הוא דבר לא ידוע, עם השלכות פוטנציאליות גדולות על היציבות, הפוריות והחוסן של קרקעות ברחבי העולם".
בני אדם יכולים לעזור לשמור על בריאות האדמה על ידי שימור או גידול מחדש של יערות, אבל זה כנראה לא יספיק, אמר בונד-למברטי, והסביר כי "זהו עולמי התגובה לתהליך גלובלי, והיפוכו יהיו תלויים בהאטה ובסופו של דבר היפוך של הקצב שבו אנו מכניסים גזי חממה לאטמוספירה". אמר.
מרלן סימונס כותבת עבור Nexus Media, רשת חדשות סינדיקט שמסקרת אקלים, אנרגיה, מדיניות, אמנות ותרבות.
