נופים מדהימים של הקוטב הצפוני בסכנה.
אחד מתריסר האגמים העל-קרחוניים שמבצע IceBridge סקר כדי למדוד את עומק האגם ב-19 ביולי 2017. נאס"א/ג'ון זונטאג
יש 17 סוגים שונים של קרח, אבל אולי אף אחד לא יקר כמו הקרח שנמצא בקטבים של הפלנטה שלנו. לפקוח עין על הקרח הזה של נאס"א מבצע IceBridge, הסקר המוטס הגדול ביותר של אזורי הקוטב של כדור הארץ. לפחות פעמיים בשנה (בדרך כלל באביב עבור ה אַרקטִי והנפילה ל אנטארקטיקה, זמן המעיין של כל קוטב בהתאמה) נאס"א מעיפה מטוס מעל הקטבים כדי לתעד שינויים בקרח.
הפרויקט החל ב-2009 לאחר לוויין גובה הקרח, הענן והיבשה של נאס"א (ICESat), לוויין תצפית על קרח הדומה לכלי השיט האירופאי שעזר לנו לצפות ב מדף הקרח של Larsen C נשבר מאנטרקטיקה מוקדם יותר החודש, הפסיק לאסוף נתונים. המשימה משמשת כגשר (ומכאן השם) שיתפרש על פער הזמן עד לשיגור ה-ICESat2 של נאס"א. המשימה הזו מתוכננת לשנת 2018.
נאס"א עוקבת מקרוב אחר הקרח הקוטבי, כי הוא מגן פעמונים של האקלים שלנו. הקרח הארקטי והאנטארקטי לא רק שומר על קור רוח מקומית. על ידי שיקוף של קרני השמש, זה גם עוזר למתן את האקלים שלנו. אם הקטבים נמסים, כפי שנראה שהם עושים בזכות
שינוי אקלים, שני דברים קורים. ראשית, המשטחים שנוצרו הופכים כהים יותר - לכלוך וסלע אינם בהירים כמו קרח ושלג - וכך סופגים יותר אור שמש. זה מזרז את ההתחממות, וגורם להמסת קרח עוד יותר. וכשהקרח נמס, הוא גם מעלה את פני הים.מוקדם יותר בשנת 2017, חוקרים ציינו קרח חורף נמוך שיא זו השנה השלישית ברציפות. נאמר בבירור, קרח בקטבים גדל בדרך כלל בחורף כאשר הוא קריר יותר ומתכווץ בקיץ כאשר הוא חם יותר. השנה, הוא גדל פחות מאי פעם. והשנה שלפני כן, והשנה שלפניה. זה כאילו הפעוט שלך, במקום לגדול כל שנה, פתאום התחיל להתכווץ - ועם כל שנה, התכווץ אפילו יותר ממה שהיא עשתה בשנה הקודמת.
מבצע Icebridge השיק שתי משימות קצרות יותר, אחת שהחלה בשבוע שעבר ואחרת שתוכננה בסתיו, כדי להבין מה קורה. משימת הקיץ תכלול שש טיסות בנות ארבע שעות המתמקדות במציאת קרח ים ששרד קיץ אחד לפחות. קרח ים רב-שנתי זה שימש בעבר את הסלע של הקוטב הצפוני. בשנות ה-80 הוא היווה לא פחות מ-70% מהיקף הקרח הים הארקטי של החורף הכולל, וסיפק משטח לדובי הקוטב להתחבא בהם ולצוד ממנו. אבל עד 2012 היא ירדה לפחות מ-20 אחוז מהכלל.
זהו אות מטריד, כי ככל שהקרח הים הרב-שנתי נעלם, האוקיינוס סופג יותר חום - ומאיץ את ההתחממות הארקטית. ולמעשה, הארקטי התחמם בקצב כמעט פי שניים מהממוצע העולמי. אמנם א מחקר אחרון מצביע על כך שמחצית מההתחממות של הארקטי עשויה להיות מיוחסת לסיבות נורמליות, אם ממצאי המחקר תחזיק מעמד, זה עדיין אומר שהארקטי מתחמם בקצב של 25 אחוזים יותר משאר האזורים כוכב לכת.
וכאשר אנו מאבדים קרח קוטבי, אנו לא רק מאבדים מערכת אקולוגית בעלת ערך שיצורים כמו דובי הקוטב וה כריש גרינלנד תלוי בהישרדות. כפי שמראות התמונות האחרונות של מבצע Icebridge למטה, אנחנו מאבדים גם נוף מדהים ודינמי.
משעות אחר הצהריים #גשר הקרח טיסה: קרח ים מעוות ובריכות נמסות. pic.twitter.com/HaIaRXoroL
— NASA ICE (@NASA_ICE) 25 ביולי 2017
מהיום #גשר הקרח טיסה: משטח קרח ים עם שינוי צבע משמעותי של אצות מוקף בגושים שבורים רבים. pic.twitter.com/aioiKiRxBn
— NASA ICE (@NASA_ICE) 24 ביולי 2017
משעות אחר הצהריים #גשר הקרח טיסה: הר דונדאס וקרחונים במפרץ הכוכבים הצפוני בגישה לבסיס התעופה Thule. pic.twitter.com/KuNe8UIwlp
— NASA ICE (@NASA_ICE) 25 ביולי 2017
מהיום #גשר הקרח טיסה: תקריב של קרחון ללא שם בגרינלנד בחזרה חזרה לבסיס התעופה Thule. pic.twitter.com/vq5AWRz3hp
— NASA ICE (@NASA_ICE) 24 ביולי 2017
מהיום #גשר הקרח טיסה: אגף צפון מערב של מעטה הקרח של גרינלנד, שם הוא
— NASA ICE (@NASA_ICE) 19 ביולי 2017
מסתיים ב-Inglefield Land, עם אגן Kane ברקע. pic.twitter.com/p4frgnBJGp
