בתור ה וירוס זיקה ממשיך להדביק אנשים ברחבי העולם, פקידי בריאות בארה"ב ומחוצה לה מסכימים שיש צורך בחיסון בבירור. למרבה הצער, נדירות הנגיף והעובדה שחיסון מעולם לא היה בפיתוח, הותירו את החוקרים מתאמצים למצוא משהו בטוח ויעיל. עם זאת, בעוד שפיתוח חיסונים בדרך כלל לוקח בין שבע ל-15 שנים, חוקרים קנדיים עובדים על חיסון זיקה אמר לרויטרס היום שאפשר להיות מוכן לשימוש חירום לפני סוף 2016.
החוקר הקנדי גארי קובינגר, שהוביל את פיתוח תרופת האבולה הנקראת ZMapp, וכעת הוא חלק מקבוצת מדענים שעובדים על פיתוח חיסון זיקה, אמר לרויטרס שבדיקות אנושיות של חיסון זה יכולות להתחיל באוגוסט, ואם הכל ילך כשורה, הדבר עשוי לאפשר את השימוש בחיסון במקרה של מצב חירום בבריאות הציבור באוקטובר או נוֹבֶמבֶּר. ה-WHO נפגש ביום שני בז'נבה כדי להחליט אם התפרצות הזיקה - שלפי ההערכה קשורה למצבים נוירולוגיים ולבעיות התפתחותיות בילודים - צריכה להיחשב כמצב חירום לבריאות הציבור.
על פי הדיווח של רויטרס, לארצות הברית יש גם שני מועמדים פוטנציאליים לחיסון, אולם אף אחד מהם כנראה לא יהיה מוכן במשך מספר שנים.
כפי ש מציין סטט, החיפוש המהיר אחר חיסון זיקה דומה להחריד לחיפוש אחרון אחר חיסון נגד אבולה. עם זאת, לאור ההשפעות ההרסניות של זיהום אבולה והעובדה שהיו התפרצויות בעבר, למדענים היה קצת ידע ומחקר להתבסס עליהם. זה לא ממש המקרה עם זיקה, שגורמת לתסמינים קלים רק בכ-20% מהנדבקים, ועד לאחרונה הנגיף היה שפיר יחסית. כעת עם קישורים למיקרוצפליה ואולי לתסמונת גילאן-באר, הצורך בחיסון גדול בהרבה.
למרבה המזל, נגיף הזיקה חולק מאפיינים דומים לנגיף הצ'יקונגוניה, שחוקרים ניסו למצוא לו חיסון, וזה נתן להם זינוק.
אמנם יש צורך בחיסון בבירור, אבל מדענים אומרים גם שהבנה של נגיף הזיקה גרימת מיקרוצפליה וגווילין-באר חשובה גם היא, כדי להבטיח שהחיסון בטוח למי שזקוק זה הכי הרבה.
