בפעם הבאה שאתם צופים בשקיעה על החוף, חשבו על הפיזיקה המדהימה שמביאה לכם את הנוף.
הביטו למעלה בשמיים ערב אחד וסביר להניח שתראו את השמים הכחולים והחכים של אחר הצהריים מוחלפים בגוון אדמדם-כתום הנמתח לאורך קילומטרים. אתם אולי תוהים: מדוע צבע השמים משתנה בשעות שונות של היום? התשובה קשורה לאופן שבו אור מהשמש יוצר אינטראקציה עם האטמוספירה המקיפה את כדור הארץ.
האור נע בגלים. כל צבע שאנו רואים נקבע על פי אורך הגלים הללו. אורכי גל אדומים הם הארוכים ביותר, וככל שעוברים בקשת הגלים הולכים ומתקצרים עד שמגיעים לכחולים ולסיגליות, שהם הקטנים ביותר.
כאשר האור של השמש נוסע לעברנו, בהתחלה כל מה שהוא פוגש הוא ריקנות החלל. אבל כאן על כדור הארץ, מסתחררים באוויר סביבנו אלפי חלקיקים כמעט בלתי נראים. טיפות אבק ומים הן הגדולות יותר, אבל יש גם מולקולות גז זעירות - בעיקר חמצן וחנקן - המרכיבות את האוויר עצמו. אורכי הגל שמגיעים לאטמוספירה של כדור הארץ מתנגשים בחלקיקים הללו, מה ששולח אור לקפוץ לכיוונים רבים ושונים. תחשוב על זה ככה: אם אי פעם היית בביתן צפוף של מכוניות פגוש בפארק שעשועים, נתקלת במכוניות אחרות ונתקלת בעצמך, שיחקת את התפקיד של גל קל.
אבל לא כל אורכי הגל קופצים באותה מידה.
"האווירה פועלת כמסנן, וזה תמיד קורה, אתה פשוט לא בהכרח יודע את זה. זה בעצם אפקט של פיזור סלקטיבי", אומר סטיבן קורפידי, מטאורולוג במינהל הלאומי לאוקיאנוס ואטמוספירה.
אורכי גל כחולים, בגלל גודלם הקטן יותר, מפוזרים בקלות רבה יותר ולכיוונים רבים. אורכי גל אדומים, שהם גדולים יותר, מפוזרים הכי פחות על ידי אותם חלקיקים זעירים באוויר.
במהלך היום, כאשר לאור יש את המרחק הקצר ביותר לעבור דרך האטמוספירה, מה שאנחנו רואים בסופו של דבר הם הגלים הכחולים שהתפזרו על פני השמים. עם זאת, בסוף היום האור צריך לעבור דרך הרבה יותר מהאטמוספרה, ולגלי האור הקצרים והכחולים האלה קשה לעבור את כל המולקולות. הם בעיקר מתפזרים לפני שהם מגיעים אלינו. התוצאה היא שמיים אדומים שאנו רואים בשקיעה, שכן אורכי גל אדומים ארוכים יותר עדיין מסוגלים לחדור לאטמוספירה.
אז כשאתה רואה שמיים אדומים בלילה, רק תזכור שזה בעצם השורד האחרון שנותר מכל קשת הצבעים.
