הכל הודות לאשליית Ebbinghaus.
אנחנו יודעים שאתה משועמם בבית עכשיו - גם אנחנו. כאן הם כמה חידות ומחשבות שאפשר לאתגר איתם את המשפחה והחברים שלך, באופן אישי או באמצעות וידאו צ'אט.
איזה משני העיגולים האדומים גדול יותר? זה מימין, נכון? במציאות, הזוג זהה.
חוקרי מוח משערים שהאפקט הזה, המכונה אשליית אבינגהאוס, משחק את הטריק שלו בהתבסס על האופן שבו המוח שלנו מפרש עומק. מתקופת חיים של הסתכלות על דברים, אנו זוכרים שפריטים קטנים יותר נוטים להיות רחוקים יותר, בעוד שגדולים יותר קרובים יותר. בתמונה זו, המוח קורא את הטבעת השמאלית של עיגולים שחורים גדולים כמו בקרבת מקום, והקבוצה הימנית, הקטנה יותר, רחוקה. במקביל, המוח מקבץ גם את העיגולים האדומים עם הסביבה השחורה שלהם. אז גם השמאלי נראה קרוב, והימין רחוק יותר. כאשר המוח משווה את העיגולים האדומים, הדרך היחידה של המעגל הימני להיות מרוחק יותר היא אם הוא גדול מהעיגול השמאלי.
אבל לא כולם מתעתעים כל כך בקלות על ידי האשליה הזו. למדעי המוח ולפסיכולוגים יש שתי תיאוריות לגבי הסיבה לכך. ראשית, הם גילו שאנשים שקורטקס הראייה הראשוני שלהם מכסה שטח פנים גדול יותר - המשתנה בין אנשים עד פי שלושה - נוטים פחות ליפול לאשליה. החוקרים משערים שזה בגלל שחיבורי הנוירונים שמשווים את המעגל הפנימי לשחורים החיצוניים הולכים ונחלשים ככל שקליפת המוח החזותית הראשונית גדלה.
גם הסביבה היומיומית של אדם משפיעה על תפיסתו. מחקרים מצאו שאנשים מאזורים כפריים, שאינם מופגזים כל הזמן על ידי הסחות דעת חזותיות כגון כלי רכב נעים, רמזורים ושלטי רחוב מהבהבים, פחות רגישים לאשליה מאשר תושבי העיר הם. עם זאת, לראייה רחבה יותר יש יתרון: זה אומר שאנשים יכולים לזהות אוטובוסים דוהרים לפני שהם פוגעים בהם. החיסרון הוא שהם פחות מכוונים לפרטים הקטנים יותר, ומתאימים יותר לאבינגהאוס.
מאמר זה פורסם במקור ב- מאי/יוני 2017 נושא של מדע פופולרי.
