עבור תינוקות מבחנה, סביבה סינתטית עלולה לגרום לנזק גנטי מתמשך

שלושים ושתיים שנים לאחר לידתו של תינוק המבחנה הראשון בעולם, ההתעברות המלאכותית מעולם לא הייתה פופולרית או מוצלחת יותר. כיום, עד 3% מהתינוקות שנולדו בארה"ב חייבים את קיומם לטכנולוגיית רבייה מסייעת, או ART. הרוב בריא ברובו, אבל מחקר חדש של מדענים מאוניברסיטת טמפל ומוסדות אחרים מצביע על כך שהטכניקה אינה חפה מסיכונים ארוכי טווח.

בנאום בסוף השבוע בכנס AAAS בסן דייגו, הגנטיקאית של בית המקדש, כרמן סאפיינזה, אמרה לחברי העיתונות שילדים שנולדו באמצעות ART נוטים יותר ללידה נמוכה משקלים, מומים מולדים וחריגות גנטיות, בניגוד למחקרים קודמים שהראו הבדלים מועטים או ללא הבדלים בין תינוקות מתוצרת מעבדה לאלו שנולדו כמיושן דֶרֶך. המחקר של כרמן העריך את השפעת הסביבה על ביטוי גנים - שדה לוהט המכונה אפיגנטיקה- וחשפה שינויים כרומוזומים ייחודיים בשליה ובדם טבורי שנלקחו מילדים שנולדו במבחנה. בתורם, כרומוזומים שהשתנו אלה יצרו שינויים תורשתיים ביכולתם של גנים קרובים הקשורים להשמנה, סוכרת מסוג 2 והפרעות גנטיות נדירות לווסת את עצמם. הנקודה המפחידה הגדולה כאן היא שלחץ סביבתי ברחם יוצר שינויים גנטיים שניתן להעביר לדורות הבאים.

באשר למה שמלחיץ את התינוקות לעתיד, החוקרים עדיין לא שללו בעיות הקשורות לאי פוריות עצמה, אך מצביעים על רשימה ממצה של אשמים פוטנציאליים הקשורים עם התפיסה סינתטית: גירוי הורמונים, החזרת ביצית, משהו שנקרא הזרקת זרע תוך ציטופלזמית, חשיפה למצע תרבות, מיקרו-מניפולציה של גמטות, בין היתר דברים. תוצאה לא מכוונת נוספת של ההסתמכות הגוברת שלנו על התעברות מלאכותית, אמרו החוקרים, היא שפחות גברים עוברים בדיקה לאי פוריות, שהיא לרוב הסימן הראשון לבעיות חמורות יותר כמו אשכים מחלת הסרטן.