![האם אכילת בשר באמת הפכה אותנו לבני אדם?](/f/c78e5e01a2ed2fd4091a8296906ef707.jpeg)
קריסיה קמפוס | Getty Images
לפני 24 שנים, בריאנה פובינר הגיעה לאדמת קניה הצפונית והניחה את ידיה על עצמות שנגעו בהן לאחרונה לפני 1.5 מיליון שנה. פובינר, פליאונתרופולוג, חפר עצמות של בעלי חיים עתיקים וחיפש אחר חתכים ושקעים, סימנים לכך הם נטבחו על ידי אבותינו המוקדמים בניסיון להגיע למח העצם השומני והעשיר בקלוריות החבוי בְּתוֹך. "אתה מגיע דרך חלון בזמן", אומר פובינר, שנמצא כעת במכון סמיתסוניאן בוושינגטון הבירה. "היצור ששחט את החיה הזו לא ממש כמוך, אבל אתה חושף את העדות הישירה הזו להתנהגות. זה ממש מרגש".
הרגע הזה עורר את העניין המתמשך של פובינר כיצד התזונה של אבותינו עיצבה את האבולוציה שלהם ובסופו של דבר את הופעת המין שלנו, הומו סאפיינס. נראה שבשר, במיוחד, שיחק תפקיד מכריע. אבותינו הרחוקים יותר אכלו בעיקר צמחים והיו להם רגליים קצרות ומוחות קטנים הדומים בגודלם לאלו של שימפנזה. אבל לפני כ-2 מיליון שנה, צץ מין חדש עם מאפיינים אנושיים בעליל. הומו ארקטוס היה בעל מוח גדול יותר, מעי קטן יותר וגפיים בפרופורציה דומה לאלו של בני האדם המודרניים. ומאובנים בערך באותו זמן, כמו אלה שחפרו פובינר בקניה, מראים שמישהו שחט חיות כדי להפריד בשר רזה מהעצם ולחפור את המח. במשך עשרות שנים, פליאונטולוגים גרסו כי האבולוציה של תכונות אנושיות ואכילת בשר קשורות קשר חזק.
![](/f/1e89d0174aeba08391611e4eaad5281d.png)
אבל באפריל 2020, פובינר קיבלה שיחה שגרמה לה לחשוב מחדש על ההשערה הזו. השיחה הייתה מאנדרו בר, פליאונטולוג מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בוושינגטון, שלא היה משוכנע לחלוטין לגבי הקשר בין הומו ארקטוס ואכילת בשר. הוא רצה להשתמש בתיעוד המאובנים כדי לבדוק אם באמת יש ראיות לכך שאבות בני האדם אכלו יותר בשר בסביבות הזמן הומו ארקטוס התפתח, או שמא זה פשוט נראה ככה כי לא חיפשנו מספיק. פובינר חשב שזה נשמע כמו פרויקט מסקרן: "אני אוהב את הרעיון להטיל ספק בחוכמה קונבנציונלית, גם אם זו חוכמה קונבנציונלית שאני קונה אליה."
החוקרים לא הצליחו לנסוע לקניה לעבודת שטח בגלל המגיפה, אז במקום זאת ניתח נתונים מתשעה תחומי מחקר מרכזיים במזרח אפריקה המכסים מיליוני שנים של בני אדם אבולוציה. הם השתמשו במדדים שונים כדי להעריך עד כמה כל פרק זמן נחקר היטב וכמה עצמות עם סימני קצב נמצאו בכל אתר. ב מאמר חדש בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS), בר ופובינר טוענים כעת שהקשר בין אכילת בשר לאבולוציה אנושית עשוי להיות פחות בטוח ממה שחשבו בעבר. העלייה לכאורה בעצמות שחוטות לאחר הופעת הומו ארקטוס, הם מסכמים, היא למעשה הטיית דגימה. פליאונטולוגים נוספים הלכו לחפש עצמות באתרי חפירה מהתקופה הזו - וכתוצאה מכך, הם מצאו יותר מהן.
זה לא שולל קשר בין אכילת בשר לשינוי אבולוציוני, אבל זה כן מצביע על כך שהסיפור עשוי להיות קצת יותר מסובך. "אם אנחנו רוצים לומר עד כמה הייתה התנהגות נפוצה, אז אנחנו צריכים דרך כלשהי לשלוט על העובדה שבאיזשהו מקום נקודות זמן ובמקומות מסוימים חיפשנו יותר את ההתנהגות הזו מאשר בנקודות אחרות", אומר בר. מכיוון שאתרים עם עצמות בעלי חיים שמורות היטב הם נדירים יחסית, פליאונטולוגים דוגמים אותם לעתים קרובות שוב ושוב. אבל המחקר של בר ופובינר מצא שאתרים אחרים שמתוארכים מלפני 1.9 ל-2.6 מיליון שנים - העידן שבמהלכו הומו ארקטוס התפתחו - לא נחקרו יחסית. "אנחנו נמשכים למקומות המשמרים מאובנים כי הם חומר הגלם של המדע שלנו. אז אנחנו ממשיכים לחזור לאותם מקומות", אומר בר.