עבדתי את עצמי לפינה

אז אני עובד ב-IT כבר 20+ שנה. מתוכם, 10 האחרונים התמחו עם ספק יחיד.
בצד החיובי יש לי כמה כישורים מומחים שעדיין מבוקשים ונתח השוק עדיין גדול מספיק כדי שתהיה עבודה אבל הוא יורד.

אז זה הפך להיות כמעט בלתי אפשרי עבורי לעבור לנישה אחרת, בלי לקחת ענק להיט פיננסי בהתחלה אבל עם כל שנה אני מרגיש שאני חייב לעשות זאת או שאתמודד עם המוזיקה הרבה לפני פרישה לגמלאות.
השוק הרחב יותר לא כל כך נהדר כרגע, במיוחד עבור התפקידים ה'גנריים' שאני יכול להגיש מועמדות אליהם ואני ממש מעוניין בהם.
יש לי גם אפשרות לכתוב כמה תוכנות בתחום האנרגיה המתחדשת (נישה חדשה לגמרי בשבילי) אבל זה SaaS אז לא הייתי שובר אפילו לפחות 5 שנים, גם אם הדברים ילכו בצורה מושלמת.
ילדים מבוגרים יותר, אבל עדיין לפחות עוד 7-10 שנים בזמן שאני צריך לפרנס אותם. אני לא חושב שאני יכול לאנף אותו בנישה הנוכחית שלי כל כך הרבה זמן...
מישהו מתמודד עם משבר אמצע החיים כזה?

התחושה שלי היא שדווקא עכשיו זה רגע די רע לכל דבר, אז אולי זה לא הזמן הטוב ביותר לקחת הימורים.

עם זאת, אתה בטוח שאתה כל כך מחורבן? כן, אולי אתה לא כללי, ואולי אתה מומחה לכמה דברים נישה. אבל עם כל שנה שחולפת, אני משתכנע יותר שהמיומנויות הטכניות לא כל כך חשובות. הם כן חשובים, כמובן, ולהיות באחוזון העליון של האנשים שמכירים את הטכנולוגיה הכי טובה זה יתרון נחמד... אלא מיומנויות בינאישיות, ביצוע דברים, יכולת להתמודד עם מורכבות וכו'. במקרים רבים יש יותר חשיבות מאשר כישורים טכניים רגילים.

כמו כן, מה לגבי וריאציה בתוך הנישה שלך? האם יש לך מקום לעשות דברים אחרים בתפקיד הנוכחי שלך, או תפקיד דומה בארגון אחר? יש הרבה הסתעפות שאתה יכול לעשות; אתה יכול לעשות אוטומציה, ניהול פרויקטים, BI וכו'. בתפקידים רבים וללמוד מיומנויות צד תוך ביצוע אותו הדבר.

(קצת קשה לאמוד זאת ללא נתונים ספציפיים יותר. אני יכול אפילו להיות לגמרי מחוץ לסימן.)

תשובה קצרה: כן. הכישורים שלי מתמחים וגדלים משנה לשנה במונחים של חוסר התאמה למקום שבו ארגונים אחרים לרוע המזל רוצים להגיע.

אני אצטרך לנסות להוציא את זה החוצה עד לנקודה שבה אוכל להפעיל את הטבות הפרישה/פנסיה שלי ואז ללכת לעשות משהו אחר (אולי אפילו לא קשור ל-IT) בתור שינוי בתעסוקה קודם ידרוש כמעט שינוי בגיאוגרפיה כדי להישאר בתוך הנישה שלי וזה לא מקובל על אשתי בזמן שהחותנים שלי עדיין בחיים.

נווארה אמר:

תשובה קצרה: כן. הכישורים שלי מתמחים וגדלים משנה לשנה במונחים של חוסר התאמה למקום שבו ארגונים אחרים לרוע המזל רוצים להגיע.

לחץ להרחבה...
תראה, עכשיו אתה מאוד סקרן אותי. האם יש סיבה שאתה לא רוצה להזכיר מהן הכישורים הללו ו/או הספק הספציפי? זה ספק נדיר שיש לו רק לקוח אחד, אבל הלקוח הזה מרחיב את מערכת היחסים.

יש המון כישורים ארכאיים מיוחדים שהייתם חושבים שהם דינוזאורים אבל עדיין מחזיקים בשוק - אנשי COBOL ו- FORTRAN היו רוצים מילה בחזית הזו.

אני גם חושד שאתה מוכר את עצמך בחסר על מערכי הכישורים הסמוכים שייתכן שבניתם בלי כוונה, אפילו מעבר למה @קוֹאָלָה שהוזכרו בפוסט שלהם. לדוגמה, בעבר הייתי הבעלים של האינטגרציה של החברה הישנה שלי עם מערכת Solarwinds Serv-U MFT. למרות שזה ברובו שירות GUI, בסופו של דבר עשיתי הרבה עבודה מסביב כדי להפוך את הפונקציונליות לאוטומטית, לבצע תרגילי התקשות שדרשו כמה צלילות עמוקות לתוך הערימה שלהם, ועוד. זה עדיין היה מוצר נישה מאוד, ואף אחד שדיברתי איתו מחוץ לארגון הישן שלי לא שמע עליו, אבל היו מיומנויות טכניות רבות שהגיעו מניסיון זה, אשר ישימות באופן רחב יותר לאחרים עֲבוֹדָה.

אם אין לך סיבה חזקה להסתיר איזה ספק ו/או כישורים, בהחלט ציין אותם ואנשים כאן עשויים לעזור לתרגם את החוויה הזו למשהו בטוח יותר עבור הקריירה שלך!

אני לא ה-OP והכישורים שלי לא קשורים למוצר של ספק מסוים שבו המוצר הזה יותר ויותר לא פופולרי או נישתי יותר.

אני יכול להעלות את הטענה שהתמקצעתי את עצמי לשכחה (לא שעבודות אחרות לא קיימות, הן פשוט לא קיימות הרבה בגיאוגרפיה זו) או שאני יכול לטעון שהכישורים שלי מכילים אלמנטים ישימים מאוד, ואני צודק בשני המקרים אבל אעבור למקום אחר ולהרוויח מספיק כסף כדי להצדיק את המהלך/להצדיק את ההתעסקות עם תאריכי הפרישה שלי זה קשה כי אני לא יכול להישאר בתוך הנישה שלי ולהישאר מקומי בקלות רבה.

רכב על הסוס הזה עד כמה שהוא ישא אותך. בסופו של דבר התמחיתי בטעות במוצר ניהול מסמכים לא ברור בתחילת הקריירה שלי - לפני כמעט 20 שנה עכשיו - ובסופו של דבר עברתי לתוך לפרוש ולהחליף המוצר האמור. ניהל את הפרויקט הזה עבור ארבע חברות שונות עכשיו.

הקטנתי ברצינות את העבודה הזו כשראיינו את התפקיד האחרון שלי, בניסיון לברוח מהגומחה ולהרחיב את הכישורים שלי. אז הנה אני ארכיטקט יישומים טרי של חברה די גדולה, והראשון שלי פרויקט...הרכיבו תוכנית כדי לטפל במצב ניהול המסמכים שלהם (מוצר אחר, אבל עוֹד). הטריק האמיתי הוא שעכשיו מצופה ממני להיות כל כך מוכשרת בכל שאר המשימות שלי...

אין לי שום עניין או תשוקה לניהול מסמכים אלקטרוניים, אבל לעזאזל אם זה לא הביא למסלול קריירה מוצק.

באותה סירה, אולי קצת יותר קרוב לגיל הפרישה המסורתי. לאשתי ולי יש עסק צדדי שאפשר לחזור עליו במקרה הגרוע ביותר.

ההסתכלות האופטימית שלי היא שיש מספיק חברות שם בחוץ שאינן בחוד החנית כדי שאוכל למצוא משהו. דרישות השכר שלי לא כל כך קיצוניות, אני די שמח להרוויח כסף הגון (לאזור שלי) ולא להיות לחוץ בעבודה. החיים קצרים מדי בשביל השטויות האלה.

ככל שאני מתבגר כך יש לי פחות מוטיבציה על ידי צלילה לטכנולוגיה חדשה. ראשית, ראיתי יותר מדי שנים של התרגשות תוך כדי שוכח לעשות אפילו ניהול פרויקט בסיסי. אני לא בניהול (יתרונות וחסרונות שם) והגורם המתולתל תמיד חזק--הם תמיד מניחים שהדבר החדש יפתור כל בעיה בצורה קסומה, וואי...הוא אף פעם לא עושה זאת. לשטוף וחזור. אני שמח לעשות את הדברים שלי מהבית הספר הישנים ולפתור בעיות עבור אנשים, ואני מבין שאיזו חברה שם תעריך את זה אם אצטרך להמשיך הלאה. חברה טובה בשנות ה-60 לחייה פשוט החליפה מקום עבודה אז לא כולם שונאים זקנים :D

המילה 'תשוקה' מהפוסט למעלה, זו קצת מילת טריגר בשבילי. תראה לי אדם נלהב בעבודה ואני אראה לך אדם שנוטה להתרגשות וחרדה כשהחרא פוגע במעריץ :)כגון מאפיין מוערך יתר על המידה, הוא למעשה שלילי בספר שלי :)

קורוב אמר:

אין לי שום עניין או תשוקה לניהול מסמכים אלקטרוניים, אבל לעזאזל אם זה לא הביא למסלול קריירה מוצק.

לחץ להרחבה...

הא, קרה לי אותו דבר אבל עם תעשיית הביטוח. הסתיים בנתוני בריאות בתור העבודה הטכנולוגית הראשונה שלי ובניתי יותר ויותר מוצרים עם הזמן, ועכשיו מנהלים כמה חברות קטנות שמתמחות בתחום הזה.

אף פעם לא הייתה לי תשוקה לזה (הקנה מידה יכול אפילו להתנדנד לאנטיפתיה כלשהי), אבל זה היה מאוד משתלם והאנשים שאיתם אני מתקשר באמת נרגשים ממה שאני ומהצוות לַעֲשׂוֹת. בשלב זה אני באמת לא יודע מה הייתי בוחר כתעשייה אלטרנטיבית.

לפעמים הישענות אל הנישה האקראית שהחיים נתנו לך יכולה להיות דבר ממש טוב.

הבנתי שאני מתמודד עם משהו כזה לפני קרוב ל-10 שנים. מומחה טכני נישה, מוכר ברמה עולמית, אך למעשה בעמדה ללא מוצא ושכר נמוך.

אז התחלתי לחטט במה עוד אני יכול לעשות - ובסופו של דבר התקבעתי על ניהול פרויקטים כמטרה. חלק מהעבודה שלי אכן נפל תחת מטריית ראש הממשלה. התמקדתי בחלק הזה של העבודה הטכנית שלי. מאוחר יותר, למדתי את שיעורי ראש הממשלה הפנימיים הדי נרחבים שלנו. כמעט הלכתי לבחון את ה-PMP שלי כשהגשתי מועמדות והתקבלתי לעבודה פנימית* PM עם חטיבה אחרת ובעלת שכר של 20+%.

הקיץ הזה ימלאו 4 שנים באופן רשמי כראש ממשלה, וקיבלתי העלאות מהר יותר מתפקידי המומחה הטכני הישנה. המנהל שלי מצוין, הכי טוב שהיה לי אי פעם. הצלחתי לדחוף כמה שיפורים משמעותיים בתהליך הפנימי, וזה מרגיש טוב. שיפור היחסים עם מספר ארגונים חיצוניים שאנו עובדים איתם. גם קבלת פרס לאומי עבור אחד מהפרויקטים שלי הרגיש טוב - והשנה היו לי שניים שהוענו לאותו פרס. הופתעתי ששניהם הגיעו לאחרונה בתור הגשות מובילות מטקסס לארגון הלאומי.

אכן המשכתי לתת תמיכה מדי פעם לקבוצת העבודה הישנה שלי, והם שמרו אותי על החברות בארגון המקצועי. לאט לאט הפסקתי את השתתפותי בחברות בארגון המקצועי תוך המשך מתן מדי פעם תמיכה פנימית עד שהמנהל החדש הוריד אותי מהחברות חודש אחרי שביליתי שעה לקום ממנו להאיץ. זה גם הקלה וגם קשה מבחינה רגשית (כפי שציינתי במקום אחר) לוותר על הקשר הזה להיות מומחה טכני מוכר, תמיד מבוקש לכהן בוועדות תקינה טכניות, וכו '

למען האמת, קבוצת העבודה הישנה שלי היא כעת אסון - אני נרגש שיצאתי. הבוס הזקן שלי העביר אותו לאט לאדמה במשך זמן רב עם כישורי הניהול הגרועים שלו. אחרי שעזבתי, כנראה הוא הגביר את הצד המיזוגני המזוין שלו. גירשו כל אישה, כולל 2 עובדים חדשים שהיו מוכשרים מאוד. אל תבינו לא נכון, הוא היה אידיוט גם לחבר'ה.

בכל מקרה, בחזרה לנקודה: נסה למצוא דרכים למנף את הכישורים הנוכחיים שלך (לא רק את המומחיות הנישה שלך) למסלול קריירה חדש.

*בשל מערכת הפנסיה, יש תמריץ די גדול להישאר בארגון לפחות עוד כמה שנים.

ההודעה האחרונה בבלוג

שרשור מחשבות/סיפורים אקראיים בטרקלין -- נוכחי
October 07, 2023

heySkippy אמר: אז זה רשמי. אנחנו עוברים. מתישהו בסביבות סוף השבוע הבא אנחנו תופסים את החניון ויוצאים לתמיד כשדיאן רודפת במכונית שלה. הבית שלנו יהיה...

שרשור מחשבות/סיפורים אקראיים בטרקלין -- נוכחי
October 10, 2023

heySkippy אמר: אז זה רשמי. אנחנו עוברים. מתישהו בסביבות סוף השבוע הבא אנחנו תופסים את החניון ויוצאים לתמיד כשדיאן רודפת במכונית שלה. הבית שלנו יהיה...

שרשור מחשבות/סיפורים אקראיים בטרקלין -- נוכחי
October 07, 2023

heySkippy אמר: אז זה רשמי. אנחנו עוברים. מתישהו בסביבות סוף השבוע הבא אנחנו תופסים את החניון ויוצאים לתמיד כשדיאן רודפת במכונית שלה. הבית שלנו יהיה...