חוקרים שבדקו מחלות נפש הבינו כיצד לגרום לתסמינים סכיזופרניים במחשב, ולגרום לו להתמקם ב...
![אני מפחד. אני חושש, דייב. דייב, המוח שלי הולך. אני יכול להרגיש את זה. אני יכול להרגיש את זה. המוח שלי הולך. אין על זה שאלה. אני יכול להרגיש את זה. אני יכול להרגיש את זה. אני יכול להרגיש את זה.](/f/33cea7d2887d4a5745e658a28348953a.jpg)
אני מפחד. אני חושש, דייב. דייב, המוח שלי הולך. אני יכול להרגיש את זה. אני יכול להרגיש את זה. המוח שלי הולך. אין על זה שאלה. אני יכול להרגיש את זה. אני יכול להרגיש את זה. אני יכול להרגיש את זה. דרך Photobucket
חוקרים שבדקו מחלות נפש גילו כיצד לגרום לתסמינים סכיזופרניים במחשב, ולגרום לו להציב את עצמו במרכז אשליות מטורפות, כמו לקיחת אחריות לפיגוע טרור. התוצאות מחזקות השערה הטוענת שעיבוד מידע לקוי יכול להוביל לתסמינים סכיזופרניים.
מדעני מחשבים מאוניברסיטת טקסס-אוסטין בנו רשת עצבית בשם DISCERN, המסוגלת ללמוד שפה טבעית. בני האדם לימדו אותו סדרה של סיפורים פשוטים, לימדו אותו לאחסן מידע כיחסים בין מילים ומשפטים - בדיוק כמו שאדם ילמד סיפור.
ואז הם התחילו שוב, אבל העלו את קצב הלמידה של DISCERN - אז זה הטמיע מילים בקצב מהיר יותר, וזה לא התעלם מהרבה רעש בנתונים.
כמה מומחים לבריאות הנפש מאמינים שסכיזופרנים אינם יכולים לשכוח או להתעלם מכמה גירויים שהם צריכים, מה שמקשה על סינתזה ועיבוד המידע הנכון. תופעת "היפר-למידה" זו גורמת לסכיזופרנים לאבד קשרים בין סיפורים בודדים, ומאבדים את ההבחנה בין מציאות לאשליה. דופמין הוא גורם מפתח בתהליך ההבנה וההבחנה של חוויות.
לומר למחשב "לשכוח פחות" היה כמו להציף את המערכת בדופמין, ולבלבל את יכולתה להבחין בקשרים בין מילים, משפטים ואירועים, על פי מהדורת חדשות מ-UT.
"DISCERN החלה לשים את עצמה במרכזם של סיפורים פנטסטיים והזויים ששילבו אלמנטים מסיפורים אחרים שנאמר לה להיזכר בהם", על פי ההודעה לעיתונות. באחת התשובות היא לקחה אחריות לפיגוע טרור.
הניסוי לא מוכיח את השערת ההיפר-למידה, אבל הוא מעניק לה אמון נוסף, לדברי החוקרים, שפרסמו את ממצאי המחשב המטורפים שלהם בכתב העת פסיכיאטריה ביולוגית. זה גם מראה שרשתות עצביות יכולות להיות אנלוגי שימושי למרכזי עיבוד המידע של המוח, לדברי הסטודנט לתואר שני אולי גראסמן, שהשתתף במחקר.
"יש לנו כל כך הרבה יותר שליטה על רשתות עצביות ממה שיכולנו להיות אי פעם על נבדקים אנושיים", אמר. "התקווה היא שסוג זה של מודלים יעזור למחקר קליני."
[באמצעות ScienceBlog]